אריאל שרון

מתוך Wikipedia

Jump toאריאל שרון

אריאל שרון

תאריך לידה

26 בפברואר 1928

כנסות

8-16

סיעות

שלומציון, הליכוד, קדימה

תפקידים בולטים

·                     ראש ממשלת ישראל

·                     שר הביטחון

·                     שר החוץ

·                     שר התשתיות הלאומיות

·                     שר הבינוי והשיכון 

אריאל (אריק) שרון, ראש הממשלהMinisterpräsident  האחד עשר (הנוכחי)gegenwärtige של מדינת ישראל, מנהיגLeader  הליכוד מספטמבר 1999 עד נובמבר 2005, ומנהיג מפלגתPartei  קדימה החלvom  מנובמבר 2005. נולדwurde geborn  בכפרDorf  מל"ל ב-26 בפברואר 1928, בשםmit dem Namen אריאל שיינרמן.

שרון היה איש צבאSoldat  בולט herausragender  ב-25 השניםJahren  הראשונות ersten  לקיום Bestehen  מדינת ישראל, ולאחר מכןund danach  הפךwurde  לאחד zu einer der הפוליטיקאיםPolitiker  הבולטיםbedeutendste  מחד einerseits , אך aber השנויים במחלוקת Kontroverse  קשה מאידך andrerseits .

תוכן עניינים

[הסתר]

·                     1 איש צבא

·                     2 פוליטיקאי

·                     3 ראש ממשלה

o                            3.1 הקדנציה הראשונה

o                            3.2 הקדנציה השנייה

·                     4 המחלוקות סביב שרון

·                     5 משפחתו

·                     6 לקריאה נוספת

·                     7 קישורים חיצוניים


איש צבא Soldat

אריאל שרון הצטרףschloss sich an  ל"הגנה" gemässigte Untergrundorganisation  ב-1945. שירתdiente  במלחמת העצמאות  Unabhängigkeitskrieg כמפקדOffizier  מחלקהAbteilung  בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע wurde verletzt  אנושותschwer  בקרב Schlacht  על לטרון. שרון שרד überlebte  את הפציעהdie Verletzung  רק בקושי nur mit Schwierigkeiten  ונטען und es wurde behauptet  שהייתה לה השפעה Einfluss  מעצבת gestaltend, bedeutend  על חייו.

בתחילת anfangs  1949 היה wurde  למפקד Befehlshaber  פלוגה וב-1951 מונה wurde nominiert  לקצין Offizier  המודיעין Nachrichtendienst  של פיקוד המרכזKommandatur des Landes Mitte . בשנתIm Jahr  1952 נטל חופשהnahm Urlaub  מהצבאvon der Armee לשם לימודים Studium  באוניברסיטה העברית, אך נקרא לשוב  wurde zurückgerufen לצה"ל כדיum  להקים aufbauen  את יחידה Einheit  101, לשםfür  ביצועDürchführung  פעולות תגמול  Vegeltungsaktionen כנגדgegen  התקפותAngriffe  הפדאיוןTerroristen  שיצאו מרצועת עזה die aus dem Gasastreifen ausgingen (שהייתה תחת שלטון מצריםunter ägyptischer Herrschaft ) ומהגדה המערבית Westbank (שהייתה תחת שלטון ירדןunter jordanischer Herrschaft ). תחת פיקודוseiner Führung  הפכהwurde  יחידה 101 ליחידת הקומנדוKomandoeinheit  הראשונה erste של צה"ל, שהתמחתהdie sich speyialisierte  הןsowohl  בסיורauskundschaften  ושדאות והן בפעולות חבלהSabotageaktionen  ותקיפהAngriff  בעורףNacken  האויב des feindes . יחידה זו הנחילהvermachte  לכללder gesamten  צה"ל תורות לחימהKampftheorien  וטקטיקותTaktiken  מתקדמותfortschrittlichen , ולמעשהund in der Tat  מיקצעהproffessionalisierte  את תחוםden Beriech  חיל הרגליםInfantrie  והיחידות המיוחדותSpezialeinheiten  בצבאin der Armee . פעילותה המגוונתIhre vielfältige Aktivitäten, שדרשהdie erforderte  נשק קל וקומפטיkompakte und leichte Gewähre , אך aber בעל mit  כוח אשFeuerkraft  משמעותי bedeutende , הביאהführte  לפיתוחוzur Entwicklung  של תת מקלעSubmaschinengewähr  עוזי, שדגמיModelle  אב-טיפוסPrototypen  שלו שימשו dienten את לוחמי  Kämpfer היחידה der Einheit .

יחידהEinheit  101, שכללהumfasste  לוחמיםKämpfer  כגון  wie  מאיר הר ציון ו"קצ'ה", ביצעהführte durch  פעולות תגמולVergeltungsaktionen  בעורףHinterland  האויבdes Feindes  בתגובהals Reaktion  לפיגועיםAnschläge  של מסתנניםEindringlinge  פלסטינים. לאחר nachdem שמסתננים רצחוermordeten  אשה ושני ילדיה ביהוד, נערכהfand staat  בכפר Dorf קיביה פעולת תגמול, שעליה פיקדbefahl  שרון. פעולה זו, שבה נהרגו wurden getötet עשרות duzende  מתושבי הכפרder Dorfbewohner  (ההערכותEinschätzungen  נעותbewegen sich  בין 42 ל-56 איש), המיטה קלוןbeschämte  על מדינת ישראל, שניסתהdie versuchte  להתנערabzuschütteln  ממנה בטענה in der Behauptung  שאת הפעולהAktion  ביצעו führten durch  אזרחים  Bürger נזעמים wütende .

בתחילתanfangs  1954 התמזגהfusionierte  יחידה 101 עם גדודDivision  הצנחנים  Fallschirmjäger 890, ששרון מונהwurde nominiert  למפקדו, ורוח חדשה  neuer Geist נזרקה entfachte  בצנחנים. גדוד זה היווה war  למעשהin der Tat  המשך Fortsetzung  של יחידה 101 והמשיך לעסוק sich befassen  בפעולות תגמול, ובמהלך פשיטה Angriff  על מוצב Befestigte Position  מצרי נפצע wurde verletzt  שרון בשניתdas yweite Mal . הבולטת   herausragendste בפעולות תגמול שעליהן פיקד במסגרת זוin deisem Rahmen היא תקיפת  Angriff auf משטרת Polizeistation  קלקיליה בסתיו Herbst  1956. פעולות אלה הביאו führten  בדרגה  almählich להתערבות Einmischung  של הלגיון הערבי הירדני  Jordanische Armee לריסון  zügelnהפדאיון Terroristen הסתננויות . Grenzüberschreitungen הפחתה   Abnahmeמשמעותית  bedeutende שלהן הגיעה רק לאחר מבצע קדש והנצחון Sieg  המוחץ   absoluten של צה"ל על צבא מצרים.

ב-1956 נתמנה שרון למח"ט   Brigadenkommandantהצנחנים. במבצע קדש פיקד על הקרב במעבר המיתלה שנפלו in dem fielen  בו חללים Gefallenen  רבים, ונחיצותו  Notwendigkeit הייתה war  מוטלת בספק .zweifelhaft

בסוף Ende  1957 יצא   gingלקורס לפיקוד ומטה   Hauptstabkursבבריטניה, England  וכשחזר    beim Rückkehrמילא שורה eine Reihe  של תפקידי  Rollen פיקוד, אך הרמטכ"לים חיים לסקוב וצבי צור הקפיאו  froren ein  את קידומו seine Karriere . גם דוד בן גוריון הסתייג nahm Abstand  ממנו, ומצוטט  wurde zitiert כמי als jemand  ששאל אותו  der ihn fragte בשנת 1962 "האם נגמלת  Eentwähnt מאמירת  Sagen אי-אמת? Unwahrheit " דעתו   Meinung השלילית  negative של בן-גוריון על שרון התגבשה     kristaliseirte s. heraus כבר   bereits שנים אחדות  manche Jahren קודם לכן . davor שרון ניצל   nutzteתקופה זו   diese Phaseללימודי משפטים    Jurastudiumבשלוחה      Zweig התל-אביבית של האוניברסיטה העברית.

בשנת 1964, עם מינויו   Nominierungשל יצחק רבין לרמטכ"ל, החלה   fing anשוב   wieder התקדמותו   Beförderungשל שרון בצבא, והוא מונה לראש מטה   Hauptstabפיקוד  הצפון,Kommandatur des Nordens וכעבור שנתיים   2 Jahrenמונה לראש מחלקת ההדרכה  AusbildngsabteiungבדרגתGrad  אלוף. General

במחקר  Forschungשל מחלקת  Abteilungההיסטוריה של צה"ל תואר  wurde beschriebenכיצד  wieשרון, מתוסכל  frustriertמהססנות  Unentschlossenheitהממשלה  der Regierungערב מלחמת ששת הימים העלה  schlug vorבאוזני הרמטכ"ל  Armeebefehlshaberאת רעיון  die Ideeביצועו  Durchführungשל פוטש צבאי:Millitärputsch

"אמרתי שלו היינו בשלב מסוים קמים ואומרים, תשמעו אתם, ההחלטות שלכם מסכנות את מדינת ישראל, ומאחר והמצב חמור ביותר, אתם מתבקשים להיכנס לחדר הסמוך ולהמתין פה, והרמטכ"ל ייגש לקול ישראל וישדר הודעה. הם היו מקבלים את זה בהרגשה של הקלה ורווחה. זו הייתה הרגשה שלי".

עם זאת,  dennochהערכתו  Einschätzungשל ההיסטוריון הצבאי,  Armeehistorikerעמי גלוסקא, היא שדברי  Aussageשרון היו בגדר als blose  הרהורים  Gedankenבלבד והיו רחוקים  weit entfernt מלהוות  werdenתוכנית פעולה  Aktionsplanממשית.wirkliche

במלחמת ששת הימים  6 Tage Kriegעצמה  selbstהשתתף  beteiligte שרון כמפקד אוגדה  Divisionוזכה  gewannלתהילה  Rühmעל קרבות  Kämpfeשניהל  führte durchבאום-כתף ובאבו-עגיילה, שלאחריהם  nach denenהגיעה  erreichteאוגדתו  seine Divisionלתעלת סואץ.  Suezkanalלאחר המלחמה חזר  kehrte zurückלתפקיד ראש מה"ד, Ausbildungsabteilung והעביר בסיסי הדרכה  Ausbildungsbasenליהודה ושומרון.

ב-1969 מונה לאלוף פיקוד הדרום, ונטל  übernhamחלק מרכזי במלחמת ההתשה.   Ermüdungskriegמתח ביקורת  kritisierteקשה  hart על שיטת ההגנה הסטטית statische Verteidigunsmethode ("קו בר-לב") שבה בחר צה"ל. בשנת 1971 התמקד  konzentrierte sichבחיסול  liquidierungהמחבלים de Terroristen ברצועת עזה, והביא brachte  שקט  Ruheלאזור dem Gebiet לשנים אחדות,  für ein Paar Jahrenאולם אופי  Charakterפעולותיו  seiner Handlungenשם היה שנוי במחלוקת. Umschtritten  הוא ננזף  gerügtעל-ידי הרמטכ"ל על שפינה  evakuierteבדואים מצפון  nordסיני.

במאי 1973 התחלף  tauschteבתפקידים  Rollenעם אלוף שמואל גונן והתמנה לראש מה"ד. ביוני 1973 השתחרר  wurde befreitמצה"ל.

עם פרוץ  Ausbruchמלחמת יום הכיפורים,  Jom Kippur Krieg במסגרת  im Rahmen מינוי חירום,   Not-Nominierungפיקד על אוגדת מילואים (אוגדה 143) בחזית  Frontהדרום. במהלך המלחמה נקלע  verwickelte s. שרון לעימותים  Auseinandersetzungenקשים  hartenעם מפקדיו.  Kommandantenלמרות זאת,  trotzdemאוגדת שרון המשיכה  setzte fortלשעוט  nach forne stürmen קדימה ושרון עצמו פיקד על נקודת המפנה  Wendepunkt של המלחמה - מבצע אבירי לב, שבו כוחות הנדסה,   Ingineureשריון  Panzereinheiten וצנחנים צלחו  schwammen durchאת תעלת סואץ. אוגדת שרון כבשה  eroberteאת החווה הסינית ב-18 באוקטובר, והחל מה-20 באוקטובר החלה לטהר  säubernאת התעלה משתי גדותיה  Upferמכוחות  von Truppenמצריים. אחרי צליחת התעלה פרצו כוחות צה"ל אל עבר עורף האויב על מנת לנתק את קווי ההספקה  Nachschublineienשל הארמיה השלישית ולכתרה. umzingeln מהלך זה אילץ   zwang sieאותה להיכנע  zu kpitulierenולמעשה כפה  zwangעל מצרים להסכים  zudagenלסיום  Beendungהמלחמה בחזית  Frontהדרומית.

פוליטיקאי

עם שחרורו  Entlassungמהצבא ביוני 1973 הצטרף  schloss s. anלמפלגה הליברלית  liberale Parteiשהייתה שותפה  Partnerעם תנועת  Bewegung החרות ב"גוש  Blockחרות ליברלים". הוא יזם  initiirteיצירת  Schaffungגוש ימני  rechtsגדול יותר ופעל  handelteלהקמת  Errichtungהליכוד. בדצמבר 1973 נבחר  wurde gewähltלכנסת השמינית מטעם im Auftrag v. הליכוד. כעבור  nach dem Verlaufשנה התפטר  kündigteמן הכנסת, כדי שיוכל להמשיך להחזיק  behaltenבמינוי  Nominierungשל מפקד אוגדת מילואים. בשנת 1975 התמנה ליועץ  Beraterלענייני ביטחון  Sicherheitsangelegenheitenלראש הממשלה יצחק רבין.

בשנת 1977, לקראת  vorהבחירות  Wahlלכנסת התשיעית, הקים  schuffמפלגה משלו בשם  seine eigene"שלומציון". מפלגתו זכתה  gewannרק בשני מושבים  Sitzeבכנסת, והתמזגה  fusionierteעם תנועת החרות. שרון התמנה לשר החקלאות  Landwirtschaftsministerבממשלה שהקים מנחם בגין, ופעל להקמת התנחלויות  Siedlungenביהודה ושומרון ומצפים בגליל. לאחר התפטרותו  Amtsniederlegung, Kündigungשל עזר ויצמן מתפקיד  Rolleשר הביטחון ב-1980, שאף  strebte anשרון להתמנות  nominiert werdenלתפקיד זה, אך בגין סירב  weigerte ובין השניים נוצרה entstand מתיחות.eine Spannung

בשנת 1981, לאחר הבחירות לכנסת העשירית, התמנה לשר הביטחון בממשלתו השנייה מנחם בגין. בתפקידו זה ניהל  verwalteteאת פינוי  Evakuuierungהמתיישבים מסיני באפריל 1982 כמתחייב  wie es s. verpflichtetמהסכמי השלום  Friedensverträgeעם מצרים, והרס  demolierteעד היסוד  bis auf Grundאת ישובי חבל ימית.

יזם את "מבצע שלום הגליל", והיה מעורב  war involviertבכל שלביו. In allen Phasen הצליח  gelang ihmלהסיג  entfernenאת אש"ף לביירות ומשם לתוניס. לטענת  nach Behauptungמבקריו,  seiner Kritikerהטעה  Irrefuehrenאת ראש הממשלה ואת הציבור  die Öffentlichkeitבמידע  Auskunftשמסר  die er gabעל מטרות  Zieleהמבצע. Kampagne המחלוקת  Kontroverseגלשה  upferte ausלהפגנות  Demonstrationenשבהן נקרא wurde genannt"רוצח"  Mörderע"י המפגינים. שירו  das Lied v.של שלום חנוך "לא עוצר באדום"  halte n. bei Rotהיה לשיר מחאה Protestlied  המכוון gerichtetכנגדו   gegen ihnאישית  persönlich(אם כי חנוך עצמו מעולם  nieלא הודה  zugabשהשיר נכתב על שרון):

פנו הדרך,  räumt den Wegהנה בא הרוצח

שור זועם - הוא בכלל לא טורח  bemüht sichלבלום stoppen

שמור נפשך!   Bewahre dein Lebenהוא לא עוצר באדום! Er halt n. bei Rot

שיר מחאה מפורסם  berühmtנוסף שנכתב עליו באותו נושא היה ע"י חיילים שנלחמו בלבנון:

רד אלינו אווירון lande bei uns Flugzeug

קח אותנו ללבנון nimm uns nach Libanon

נילחם בשביל שרון wir warden für Sharon kämpfen

ונחזור בתוך ארון und in einem Sarg zurückkehren

ועדת  Kommissionכהן, שמונתה לחקור  untersuchenאת הטבח Massaker שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים  Flüchtlingslagerסברה ושתילה בלבנון, קבעה  stellte festכי שרון אחראי  zusraendigלהתעלמות  Ignorierungמהסכנה  Gefahrשהפלנגות יערכו  durchfuehrenבמחנות הפליטים פעולות נקם  Rachaktionenעל רצח בשיר ג'ומייל. בעקבות זאת  im Folge dessenהמליצה  befürworteteהוועדה  die Komissionששרון יסיים wird beenden את כהונתו,  seine Kandidaturושתיק   Portfolioהביטחון  Sicherheitלא יופקד  wird zur Aufbewahrung gegebenיותר בידיו. שרון סירב  weigerte s.להתפטר, Amt niederlegen אך בעקבות  in Folge vonהחלטת  Entscheidungהממשלה הודח    wurde suspendiertמתפקיד שר הביטחון (ב-14 בפברואר 1983), ונשאר  bliebבממשלה כשר בלי תיק. Minister ohne Portfolio

ב-21 בינואר 1983 פירסם  veröffentlichteהשבועון  Wochenzeitungטיים כתבה  Berichtממנה עולה   wonach wird deutlich כי שרון שוחח  sprachעם בני משפחתו של בשיר ג'ומייל על נקמה, Rache בטרם  bevorהכניס  reinliessאת הפלנגות למחנות הפליטים  Flüchtlingslägerהפלסטינים בביירות. שרון הגיש  legte vorכנגד העיתון תביעת  Anklageלשון הרע  üble Nachredeאשר התנהלה  fand stattבניו יורק. לאחר שנתיים הסתיימה  endeteהתביעה בתוצאות  Ergebnisseמעורבות gemischte- חבר המושבעים Geschworeneקבע stellete fest כי הפיסקה  Paragraphאינה נכונה, וכי יש בה כדי  es kann drin genug seinלהוציא דיבתו  verleumdenשל שרון רעה, שכן עולה ממנה כי כאשר  alsהורה  befahlעל הכנסת  reinlassenהפלנגות למחנות הייתה לו כוונה  Absichכי אלו ינקמו  s. Rächenאת מות  den Todמנהיגם. Führers כן קבע חבר המושבעים כי הדיבה הינה חמורה  schwerwiegenderיותר מכיוון  weilשנטען בכתבה ששיחה זו מופיעה בנספח  Zusatzschreibenסודי  geheimלדו"ח  Bericht ועדת כהן. בבית המשפט  Gerichtהודה  gestandטיים כי לא ראה נספח זה. חבר המושבעים זיכה  sprach freiאת טיים בטענה  in der Behauptungכי כאשר פירסם את העובדות  die Faktenעשה זאת ללא סיבה  Grundלהאמין  zu glaubenכי אינן נכונות. מבחינת  aus dem Gesichtspunktהחוק בארצות הברית, זהו הבסיס  Basisלמתן פיצויים  Entschädigungבגין  wegenלשון הרע, וקביעה זו משמעותה הייתה כי שרון אינו זכאי  berechtigtלפיצויים. שרון רואה בתביעה משום החזרת  wiederherstellungשמו הטוב שנפגע קשות בעקבות אירועי הטבח  Massakerבמחנות סברה ושתילה, ומשום קביעה כי לא הייתה לו כוונה  Absichtרעה כאשר איפשר  ermöglichtאת כניסת הפלנגות למחנות, וכי הטבח הוא תוצאה  Ergebnisטרגית של אירועים אשר לא היו בידיעתו או בשליטתו. Kontrolle

יש הרואים במשפט הדיבה כנגד הטיים את תחילת  Anfangשיקומו  Rehabilitierungהפוליטי של שרון, מהשפל  Niederlageאליו הגיע לאחר שנאלץ  wurde gezwungenלוותר  aufgebenעל תפקיד שר הביטחון, אל כהונה  amtierenכראש ממשלת ישראל.

לאחר הבחירות  Wahlלכנסת האחת עשרה בשנת 1984, התמנה  wurde nominiertלשר המסחר והתעשייה  Handel u. Industrieministerבממשלת האחדות  Einheitהלאומית.nationale בפברואר 1990 התפטר מהממשלה, ולאחר מכן התמנה לשר הבינוי והשיכון  Bau und Behausungsministerבממשלתו של יצחק שמיר. בתפקידו זה פעל לבנייה מואצת  beschleunigteשל דירות לקליטת  Aufnahmeהעלייה  Einwanderungמברית המועצות והאיץ את ההתיישבות  Siedlungביהודה ושומרון.

בתקופת ממשלת יצחק רבין התבטא  druckte s. ausבחריפות  mi taller Schärfeנגד מדיניותו,  dessen Politikואף אמר כי במדינה אחרת היו מעמידים לדין  vor Gericht stellenאת רבין ופרס בשל הסכמי  Abmachungen, Verträgeאוסלו. ביולי 1995 הוסיף ואמר, על רקע  vor dem Hintergrundפינוי  Räumungבסיסי צה"ל בשטחים:

"אם חייל  Soldatמרגיש  hat das Gefühlשהפקודה  Befehlשניתנה לו  ihm gegeben wurdeהיא בניגוד  gegenלמצפונו,  seinem Gewissenעליו, באופן אישי, auf persönlicher Weise ואני מדגיש,  ich betoneבאופן אישי, להתייצב  sich vorstellenבפני מפקדו, להסביר לו זאת ולהיות מוכן לשאת בתוצאות" Konsequenzen.

את הטענה שיהודי עלול  kann (negative)להתנקש  Attentat verübenבראש הממשלה כינה  nannteשרון באותו זמן "עלילת דם". Verunglimpfung אף על פי כן,  dennochלאחר הרצח קיימה איתו משפחת רבין מערכת יחסים  Beziehungטובה.

ב-8 ביולי 1996 התמנה לשר התשתיות  Infrastrukturבממשלתו של בנימין נתניהו, וב-13 באוקטובר 1998 התמנה לשר החוץ. אחרי מפלת  Niederlageנתניהו בבחירות של מאי 1999 נבחר בספטמבר 1999 ליו"ר  Vorstandהליכוד, וכיהן  amtierteכראש האופוזיציה בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה.

ב-28 בספטמבר 2000 ערך hielt ביקור מתוקשר  mit Medienpräsenzבהר הבית והכריז  deklarierteש"לכל יהודי זכות  das Rechtלבקר בהר-הבית". ביקור זה היה, מבחינת aus der Sichtהפלסטינאים, העילה  vorgeschobener Grundלפריצתה Ausbruch  של אינתיפדת אל-אקצה, אם כי ברור שהן ישראל והן הרשות הפלסטינית התכוננו  s. vorbereitetenממושכות לעימות מזויין,  bewaffnete Auseinandersetzungואין כמעט מי שסובר שהאינתיפאדה לא הייתה פורצת ללא אירוע זה.

ראש ממשלה

הקדנציה הראשונה

לאחר מסע בחירות שבו הבטיח לעם בישראל "שלום וביטחון" נבחר לתפקיד ראש הממשלה, ברוב סוחף של 62%, והחל לכהן בתפקיד זה ב-7 במרץ 2001. על אף הרוב שבו קיבל את אמון אזרחי המדינה, והאפשרויות להקים ממשלה מצומצמת שעמדו בפניו, העדיף שרון להקים ממשלת אחדות לאומית בה ניתנו למפלגת העבודה שני תיקים מרכזיים - תיק החוץ לשמעון פרס ותיק הביטחון לבנימין בן אליעזר. הדבר סייע לשרון בהשגת לגיטימציה לו באופן אישי, ולממשלתו, ובהצגת צעדיו כצעדים הכרחיים לפתרון המצב המבוצעים תוך קונסנזוס רחב.

במסגרת כהונתו ניסה לגרום להפחתת כוחה של הרשות הפלסטינית באמצעים שונים, להראות את הקשר בינה לטרור, ולגרום לה לדה לגיטימציה בעולם. כחמישה חודשים לאחר בחירתו (ב-10 באוגוסט 2001) ייזם את סגירת משרדי הרשות הפלסטינית "האורינט האוס" בירושלים. עם זאת בתקופת כהונתו הגיע לשיאו גל טרור, שהתבטא בעיקר בפיגועי התאבדות, דפוס פעולה לא חדש בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל כזה שהשימוש בו הובא למדרגה חדשה ב-2002-2001. אחרי תקופה של הבלגה יחסית, שהפתיעה את השמאל ואכזבה את תומכיו בימין, הוא נקט במדיניות של הסלמה מבוקרת, שלא הועילה בהפחתת פיגועי ההתאבדות, ולהיפך - דומה שהנציחה מעגל של תגובות ותגובות נגד הולכות ומקצינות. לבסוף, אחרי הפיגוע במלון פארק במרץ 2002, ואחרי שבחודש זה נרצחו 120 אזרחים וחיילים ישראלים, הממשלה בראשותו החליטה על כיבוש השטח שבשליטת הרשות הפלסטינית במבצע "חומת מגן". מבצע זה פורר את תשתיות הטרור ביהודה ושומרון, והצליח להוריד במידה משמעותית, אם כי לא מוחלטת, את מספר ההרוגים בפיגועים, ושם קץ לתחושות של אפוקליפסה וחורבן שהביא ההרג היומיומי במרץ 2002.

שרון ספג ביקורת נוקבת על התמהמהותו בהקמת גדר הפרדה שתחצוץ בין ישראל ליהודה ושומרון ותקטין את מספר הפיגועים. גדר כזו מסמלת שבר אידיאולוגי מבחינתו, כמי שתמיד תמך בארץ ישראל השלמה. בשנת 2002 הפך את עורו וקידם את הקמת גדר ההפרדה, אלא שגדר זו נותרה שנויה במחלוקת והפכה למוקד של סערה בינלאומית, מאחר שעל פי התוכנית, עתידה הייתה להיות מוקמת בתוככי השטחים, מזרחית להתנחלויות רבות.

הביטחון האישי שעדיין נותר מעורער למדי, המיתון הכלכלי המתמשך, וגם קשירתו בעבירות בתחום טוהר המידות שנחקרו על-ידי המשטרה, לא מנעו ממנו לנצח את בנימין נתניהו בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה בשנת 2003.

שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת הדליפה ליאורה גלט-ברקוביץ', מפרקליטות המדינה, לעיתון "הארץ" ידיעה בדבר חקירה שבה הייתה מעורבת, על קבלת תרומות בלתי חוקית על ידי שרון מידי ידידו סיריל קרן. שרון הגיב במסיבת עיתונאים שהועברה בשידור חי ברשתות התקשורת ב-9 בינואר. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין החליט שמסיבת העיתונאים גלשה לתעמולת בחירות בוטה האסורה על פי החוק, והורה לאמצעי התקשורת לקטוע את השידור הישיר. דבר זה דוקא גרם לעליה בפופולריות של שרון, ותרם לנצחון "הליכוד" בבחירות לכנסת שנערכו ב-28 בינואר, כאשר הוא מכפיל את כוחו ל-38 מנדטים.

הקדנציה השנייה

פגישת בוש-שרון באפריל 2004, בה קיבל את המכתב שבו הובעה הבנה לעמדה הישראלית

הגדל

פגישת בוש-שרון באפריל 2004, בה קיבל את המכתב שבו הובעה הבנה לעמדה הישראלית

לאחר הניצחון בבחירות 2003 הקים שרון ממשלה עם "שינוי" וללא החרדים, מינה את בנימין נתניהו לשר אוצר ותמך ללא סייג במשנתו הקפיטליסטית ובקיצוץ הקצבאות. בביטחון האישי חל שיפור, וגם המיתון התחלף בצמיחה.

בנאום שנשא בכנס הרצליה בסוף 2003, הודיע שרון שבכוונתו, אם לא ימצא פרטנר פלסטיני הולם, לבצע בעתיד הקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים מיש"ע ואף לפנות התנחלויות, תוכנית שהוא כינה "התנתקות". תוכניתו עומדת בסתירה חדה לדברים שאמר רק שנה לפני כן ולפיהם: "דין נצרים כדין תל אביב". שרון העמיד את תוכניתו לאישורם של מתפקדי "הליכוד" ואלה דחו אותה. למרות תוצאות המשאל שרון המשיך במאמצים לאישור תוכנית התנתקות מתוקנת בממשלה. כאשר פיטר את שרי האיחוד הלאומי כדי להבטיח רוב בין השרים לתוכניתו, מעשה חסר תקדים בתולדות ממשלות ישראל, ספג ביקורת חריפה.

במקביל להעלאת רעיון ההתנתקות, המשיך קו קשוח ולוחמני כנגד הטרור, ויזם בין היתר את ההתנקשויות בבכירי תנועת החמאס, אחמד יאסין ואחריו עבד אל-עזיז רנטיסי.

שרון נחלץ מהאשמות שלפיהן דוד אפל שיחד את בנו גלעד ודרכו אותו עצמו, על מנת להפיק טובת הנאה בפרויקט "האי היווני" שעליו עמל, כאשר קבע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ביוני 2004, כי אין ראיות התומכות בהאשמות "אפילו במקורב", ורמז כי התנהלותה של פרקליטות המדינה בפרשה הייתה פסולה. מנגד, בנו עמרי הועמד לדין באשמות אלה, והמשפט עודו מתנהל, כאשר החשד הוא שגלעד קיבל שוחד וביצע הפרת אמונים במטרה לסייע לאביו להבחר לראשות הממשלה. הצל על כהונתו של שרון לא חלף לחלוטין, שכן האשמות בדבר קבלת כספים לא כשרה מאיש העסקים סיריל קרן עדיין תלויות ועומדות.

עם מותו של יאסר ערפאת בנובמבר 2004 עמד שרון על דעתו שתוכנית ההתנתקות תבוצע ולא שלל הידברות עם ההנהגה הפלסטינית החדשה.

בתחילת 2005 צירף לממשלתו את מפלגת העבודה בהובלתו של שמעון פרס. העובדה שהממשלה החדשה, שמטרתה העיקרית הייתה ביצוע ההתנתקות, אושרה ברוב דחוק בהתנגדות חברי כנסת מהליכוד ורק בזכות הימנעות ח"כים מהמפלגות הערביות, העידה עד כמה השתנו עמדותיו המדיניות של שרון, לעומת הימים שבהם נחשב לאחד מגדולי תומכיה של ארץ ישראל השלמה.

שרון, שבעבר היה נערץ על חוגי הימין, ספג מהם שנאה וכעס, והועלה החשש שמתנקש יהודי ינסה לשים קץ לחייו. לאחר ישומה של תוכנית ההתנתקות שאושרה בהנהגתו בכנסת (15 בפברואר) ובממשלה (20 בפברואר) ואושררה בידי בג"ץ, פוליטיקאים מהימין כמו עוזי לנדאו ואפי איתם התבטאו נגדו בחריפות רבה, וקראו לרכז כוחות על מנת להדיח אותו מהפוליטיקה. בנימין נתניהו שרכב על גל זה, ניסה להקדים את הבחירות במפלגה, כאשר הוא מנהיג את קבוצת ה"מורדים" בליכוד, אבל נחל כישלון כאשר בוועידת מרכז הליכוד, אריאל שרון גבר עליו ברוב של כ52%.

ב-20 בנובמבר 2005 פרש שרון מהליכוד והקים סיעה חדשה בשם "קדימה", אליה הצטרפו מספר מחבריו מהליכוד, וכן חברי כנסת ממפלגת העבודה, במהלך שהחליש מאוד את מפלגת הליכוד.

ב-18 בדצמבר 2005 לקה שרון באירוע מוחי קל. בעקבות זאת היה אמור לעבור צנתור, אך ב-4 בינואר 2006 עבר שבץ מוחי, שחייב את העברת סמכויותיו כראש הממשלה לממלא מקומו, אהוד אולמרט.

המחלוקות סביב שרון

שרון הוא דמות שנויה במחלוקת, בישראל ומחוצה לה, בצורה שחריפותה עולה במידה רבה על המחלוקת המקובלת בקשר לדרכו ולמעשיו של פוליטיקאי. הוא נודע כלוחם אמיץ, מקימה של יחידה 101, ובקרב רבים בישראל נחשב למושיע המדינה במלחמת יום הכיפורים (בעקבות צליחת תעלת סואץ), ומדכא הטרור באינתיפאדת אל אקצה, ואילו בעיני אחרים הוא נחשב כאיש כוחני, פזיז, מושחת ואף שקרן שסיכן את ישראל (בצליחת התעלה בטרם עת) וגרר אותה למלחמה מיותרת (מלחמת לבנון). קיימים גם רבים בישראל המייחסים לשרון הן מן התכונות ה"חיוביות" והן מן התכונות "השליליות" ויש הרואים בתכונה מסוימת תכונה חיובית בעוד אחרים רואים בה תכונה שלילית.

במשך שנים, ובמיוחד אחרי טבח סברה ושתילה, שבעקבותיו אולץ להתפטר ממשרד הביטחון, נחשב בקרב רבים בעולם כפושע מלחמה, ובבלגיה אף היה ניסיון (שלא התממש) להעמידו לדין בשל כך. עם מעלי טענה זו נמנה גם ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, הידוע בחריפות התבטאויותיו (בין השאר תיאר את נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ו. בוש "האיום הגדול ביותר על החיים על-פני כוכב לכת זה"). חיילי צה"ל לא השתתפו בטבח, שבוצע ע"י הפלנגות כנקמה על רצח מנהיגם באשיר ג'ומאייל וטבח דמור, אך ישראל הייתה זו שסיכמה עם הפלנגות על הכניסה למחנות על מנת ללכוד מחבלים, תוך "עצימת עיניים" לגבי התוצאות האפשריות.

בעוד רוב ההתקפות עליו היו בדרך כלל משמאל המפה הפוליטית, הרי החל משנת 2004 הוא מותקף דווקא על-ידי אנשי הימין ובפרט המתנחלים, בשל תוכנית ההתנתקות שאותה יזם, והדרכים שבהן השתמש כדי לקדם אותה. ביקורת רבה נמתחה על האופן בו פיטר ומינה שרים וסגני שרים בסיטונות, אף ממפלגתו, והשתמש במכשיר זה כדי לגייס חברי כנסת לשורותיו. הועלתה גם השאלה, האם אין במינוי חברי כנסת לשרים ולסגני שרים, במטרה לקבל את קולותיהם בהצבעות בכנסת או במפלגה, משום עבירה פלילית, בדומה למינוי חברי מרכז מפלגה למשרות ציבוריות על מנת לקבל את קולותיהם. מתנגדיו מימין טענו כי התעלמותו מהחלטת מתפקדי הליכוד שלא לתמוך בהתנתקות, סירובו לפנות לעם מחדש בטרם ביצועה וכן הניגוד בינה לבין מצע הליכוד ולבין דברים שאמר שרון עצמו לפני הבחירות, מציגים אותו כדיקטטור.

מתנגדיו הפוליטיים מימין טענו כנגדו שתוכנית ההתנתקות משמשת אותו כדי לרצות את השמאל, וזו הסיבה שהדוברים משמאל לא מעלים על סדר היום בקולניות את נושא החקירות בעניינו ובעניין בני משפחתו. ח"כ צבי הנדל טבע בהקשר זה את הביטוי: "עומק העקירה - כעומק החקירה".

למעשה, הביקורת על שרון מצד הימין החלה, אם כי בחריפות פחותה בהרבה, כבר בקדנציה הראשונה שלו, בתקופה שקדמה למבצע חומת מגן. נטען שמדיניות ההבלגה ששרון נקט בה אז לא הועילה דבר ועלתה בחיי קורבנות טרור. ביקורת זו התחדשה בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות וההחרפה בירי רקטות הקסאם מרצועת עזה.

לעומת זאת, שרון עבר מהפך תדמיתי בעיני השמאל אחר ביצוע ההתנתקות. דורון רוזנבלום מעיתון "הארץ" תהה:

"איך זה קרה ? איך זה שהפכת לפתע התקווה הלבנה הגדולה של הישראליות כולה ? איך זה שנעשית למושא הערצה והתרפקות כללית, כולל של השמאל המעודן ויפה הנפש ביותר... היה צריך לשפשף את האוזניים והעיניים כדי להאמין, שאתה - ולא יצחק רבין - הוא הנושא את הנאום ההוא בעצרת האו"ם. שאתה - ולא יוסי ביילין או אפילו אורי אבנרי - הוא שעומד מאחורי משפטים כמו 'אי אפשר לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית וגם לשלוט בכל חלקי ארץ ישראל" [1].

משפחתו

אשתו הראשונה, מרגלית, נהרגה בתאונת דרכים ב-2 במאי 1962, בעת שנסעה במכוניתה לעבודתה בירושלים. בנם, גור, נהרג ב-4 באוקטובר 1967, בהיותו בן 11, מפליטת כדור בעת ששיחק עם חברו ברובה ישן ששרון קישט בו את ביתו. אשתו השנייה, לילי, הייתה אחותה של אשתו הראשונה, והיא נישאה לשרון כשנה לאחר מות אחותה. ללילי ולאריאל שרון נולדו הבנים עמרי וגלעד. לילי שרון נפטרה בשנת 2000, כמה חודשים לפני בחירתו של שרון לראש ממשלה.

אריאל שרון ובנו גלעד מתגוררים בחוות השקמים שבצפון הנגב, בין שדרות לקיבוץ רוחמה.