רונית, את יודעת, כשהגעתי לפה היו דברים מאד שונים, מוזרים, עם האוכל. הרגלי האכילה פה שונים מבישראל. שמת לב לזה?

 

כן, בודאי, האמת היא שגם אני מרגישה ככה.

 

למשל, מה את חשבת?

 

לדוגמא, הארוחת בוקר. בישראל כשאתה הולך למסעדה לאכול ארוחת בוקר, יש ירקות, יש גבינה.

 

היה מאוד מוזר. אני הלכתי לארוחת בוקר. הציעו לי חביתה עם סטייק. זה דבר שאף אחד בישראל לא יחשוב לאכול בבוקר. זה באמת מוזר, איך הם אוכלים בשר בשעה כל כך מוקדמת בבוקר.

 

מה עם ארוחת הצהריים?

 

בשעה 12 הם עוזבים הכל והולכים לאכול ארוחת צהריים. לא ראיתי דבר כזה.

 

נכון, בישראל זה נורא שונה. בישראל אוכלים משהו קטן בצהריים. ואחרי זה בערב, אוכלים משהו, ארוחת ערב מכובדת.

 

כן, ונורא מפריע לי שלא הצלחתי למצוא פה דוכן פלאפל, או לאכול משהו בפיתה. זה נורא חסר לי. בצהריים הייתי אוכל פיתה עם פלאפל, הייתי אוכל סנדויץ עם שניצל אצל יוסי השמן. פה הכל סנדביצים נקניקיים או המבורגרים. האוכל מאד שונה.

 

זה באמת נורא מפריע לי. לפעמים בצהריים אני צריכה לרוץ מעבודה לעבודה נוספת, ופשוט אין שום דוכן באמצע הרחוב. וזה דבר שנורא מעצבן. בישראל ברחוב, בכל פינה יש פלאפלים, חומוסים, בגטים. כאן אין שום דבר חוץ ממקדונאלד.